אלול
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף הקיץ והוא מאופיין במנהגי תשובה וסליחות לקראת הימים הנוראים.
בחודש אלול 29 יום. א' באלול חל בימים ראשון, שני, רביעי או שישי.
שם החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הוא מתקופת גלות בבל[3][2]. יש המקשרים אותו למילה "אולולו", שפירושה באכדית "קציר", היות שהוא חל בסיום תקופת הקציר (באכדית: lulu)[4]. בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם קיצוץ התאנים בתקופה זו. השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה[5]. בקרב עדת ביתא ישראל החודש נקרא לול.
הסבר נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית חיפוש. הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים[6].
סמליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזלו של החודש הוא מזל בתולה[7]. יש המוצאים לכך אסמכתא בפסוק הקושר את המילה בתולה עם תשובה: "שובי בתולת ישראל - שובי אל עריך אלה" (ירמיהו, ל"א, כ')[8]. בלוח השנה במגילות קומראן מזל אלול הוא מזל מאזניים.
אטימולוגיה עממית[9] מייחסת לחודש אלול את ראשי תיבות של הפסוק: אני לדודי ודודי לי (שיר השירים, ו', ג'). לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם. כמו כן, ארבע המילים נגמרות בי'. ארבע פעמים י' בגימטריה הן 40, מספר המסמל את ארבעים הימים שבהם היה משה על הר סיני לצורך קבלת התורה, וכנגד ארבעים ימי הרצון שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים.
נוסף לכך בפסוק: ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים, ל', ו'); להורות שהוא החודש האחרון בשנה, לתקן מה שפגם בשנה שעברה (של"ה דף רי"ג).
רמז נוסף רמזו בפסוק ממגילת אסתר איש לרעהו ומתנות לאביונים, לרמז על תיקון העניינים שבין אדם לחברו בתקופה זו.
החודש בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת רבי מאיר, א' באלול הוא ראש השנה למעשר בהמה[10]. לדעת רבי שמעון ראש השנה למעשר בהמה הוא א' בתשרי, ולכן בן עזאי שחשש לשתי הדעות, הורה ש"האלוליים מתעשרין בפני עצמן" (=את הבהמות שנולדות באלול יש לעשר בנפרד, ולא לצרפן לא לשל השנה שעברה ולא לשל השנה הבאה)[11].
אירועים בהיסטוריה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בראש חודש אלול[12] עלה משה אל הר סיני, בפעם השלישית, לאחר חטא העגל, כדי לרצות על החטא. לאחר ארבעים יום – ביום הכיפורים – ירד והביא את לוחות הברית השניים.
- בכ"ה באלול נברא העולם, והוא משמש יסוד לחשבון התקופות והמולדות.
- בתקופת בית שני, השלימו את מלאכת בניית החומה בכ"ה באלול: "ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול, לחמישים ושנים יום" (נחמיה, ו', ט"ו)
- בתור הזהב של פריחת הישיבות ומרכזי התורה בבבל, היה אלול אחד משני ירחי הכלה, בהם היו תלמידי החכמים מתכנסים, כדי לשמוע הלכות יום טוב. באדר היו לומדים את הלכות פסח, ובאלול היו מתכוננים לימים נוראים ולחג הסוכות.
- במגילת תענית מופיעים שלושה מועדים בחודש אלול:
- ד' באלול - חנוכת חומת ירושלים
- י"ז באלול - יציאת רומאי מירושלים
- כ"ב באלול - שיבה להרוג משומדים
- על פי מגילת תענית בתרא בז' באלול מתו עשרה מתוך שנים עשר המרגלים כעונש על כך שהוציאו דיבה על הארץ.
עיבור החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה בה היו מקדשים את החודש לפי הראייה היה חודש אלול נמנה עם ששת החודשים בשנה בהם היו יוצאים שליחי בית דין ליישובים המרוחקים ממקום ישיבת הסנהדרין כדי להודיע לעם באיזה יום קידשו את החודש, ובכך יידעו מתי יחול המועד הקרוב – ובחודש אלול: ראש השנה. אף על פי שמזמנו של עזרא הסופר חדלו מלעבר את חודש אלול והוא לעולם היה בן 29 יום, כיוון שבתקופת חז"ל חזרו לעבר את אלול לפעמים, היה צורך לשלוח שליחים[13].
מנהגי החודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמירת סליחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מסוגל לתפלות להיענות וכמו שאמרו רבותינו שראשי תיבות אלול הוא אני לדודי ודודי לי, וגם נוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". הספרדים והתימנים משכימים לאמירת סליחות מתחילת החודש, ואילו האשכנזים נוהגים באמירת סליחות רק מתחילת השבוע או שבוע וחצי האחרון לפני ראש השנה[14].
בחסידות מקובל לומר שבניגוד לשאר השנה בה המלך (האל) נמצא בארמון, באלול: "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם[15][16]. על פי חז"ל, לאחר שנשברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השנִיים וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור.
משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי תנועת המוסר המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי ישראל מסלנט, בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת י"ד בספרו "אור ישראל")[17].
אמירת מזמור "לדוד ה' אורי וישעי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק מקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילה את המזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (תהילים, כ"ז), מראש חודש אלול ועד הושענא רבה פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום[18]), ובערב בתפילת מנחה לנוסח ספרד[19], ולנוסח אשכנז בתפילת ערבית[20]. ובכמה מקהילות צפון אפריקה נהגו לומר כל השנה.[21].
אחד הטעמים לאמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב מדרש שוחר טוב[22] על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז לראש השנה, "ישעי" ליום הכיפורים ו"ממי אירא" להושענא רבה, או לגרסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.
הראשון שמזכיר מנהג זה הוא רבי חיים הכהן, תלמידו המובהק של רבי חיים ויטאל[23].
תקיעה בשופר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהג נוסף הנהוג בקרב יהדות אשכנז הוא לתקוע בשופר בכל ימות החול בחודש אלול[24]. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת מנחה או תפילת ערבית. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של תשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר תשר"ת תש"ת תר"ת. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע במהלך אמירת הסליחות בלבד, לפני אמירת המילים "תענו ותעתרו" בקדיש שבסיום הסליחות[25] ויש המוסיפים אף בעת אמירת י"ג מידות.
מקור המנהג הוא כנראה במנהג ארץ ישראל הקדום, והוא נזכר בפיוט לראש חודש אלול[26] מאת רבי פינחס ברבי יעקב הכהן[27]. שני טעמים נאמרו על מנהג התקיעה בשופר בחודש אלול:
א) פרקי דרבי אליעזר[28]: ”בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "עלה אלי ההרה", והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עולה להר שלא יטעו עוד אחר עבודה זרה, והקדוש ברוך הוא נתעלה אותו היום באותו שופר שנאמר: "עלה אלהים בתרועה, ה' בקול שופר", ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה.”
ב) טעם נוסף מביא רבי יעקב בן אשר, בפתיחת הלכות חודש אלול בספרו הטור ”וכל החדש (תוקעים) - כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר (עמוס ג): "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"”[29].
אמירת תהילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש אלול נהוג להרבות באמירת מזמורי תהילים. בספר מטה אפרים מובא מנהג לומר בכל יום מימות החול אחרי התפילה, מראש חודש אלול עד ראש השנה, עשרה מזמורי תהילים בציבור, וכך לסיים את כל התהילים פעמיים (300 מזמורים, כמנין "כַּפֶּר")[30]. בקרב חסידי חב"ד נוהגים לומר בכל יום מימי חודש אלול, עד יום הכיפורים, שלושה פרקי תהילים. את אמירת הפרקים הנותרים משלימים במהלך יום הכיפורים עצמו. מנהג זה מיוחס להוראתו של הבעל שם טוב לתלמידו המגיד ממזריטש[31].
איחולי כתיבה וחתימה טובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שנהגו להוסיף בחודש אלול בכל איגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".
מנהגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו קהילות שבהם היה השמש מכריז לאחר תפילת מנחה: "שובו בנים שובבים"[32].
ראשי ישיבות מסוימים מהמגזר הליטאי נהגו לאסור על תלמידיהם לערוך נישואין במשך חודש אלול, בטענה כי הדבר פוגע בלימודיהם[33].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב גדליה אוברלנדר, "מנהג תקיעת שופר בחודש אלול: השתלשלותו וקיומו", אור ישראל, לג: צו-קט, 2003
- הרבי מליובאוויטש, שערי המועדים – חודש אלול, בהוצאת היכל מנחם, ירושלים, תשס"ה
- הרב צבי רייזמן, "תקיעת שופר בחודש אלול - חובת הציבור או חובת היחיד", באתר עולמות
- הרב צבי בלוי, "אודות מנהג אמירת מזמור לדוד ה' אורי", בית אהרן וישראל, עג
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלכות חודש אלול
- הלכות אלול בקיצור שולחן ערוך
- מרדכי אליהו, הלכות חודש אלול, באתר "ישיבה"
- אודות חודש אלול
- אלול בישיבות, שערים, 13 בספטמבר 1957
- חודש אלול בעיירה ליובאוויטש, מעיינותיך, תשע"א
- אלול, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מאמרים ודרשות לחודש אלול
- אמרות חסידיות לאלול, מעריב, 13 בספטמבר 1965
- הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "אני לדודי ודודי לי", מתוך "שמעתי".
- ראשי תיבות נוספים לחודש אלול, מאתר פרשת השבוע
- תכנים על חודש אלול באתר של סיון רהב-מאיר
- הערך "אלול", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 72–94 doi: 10.2307/3259081
- ^ על כך מעיד אף תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב'.
- ^
מתיה קם, חודשי השנה בלוח העברי הקדום, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ נחמיה, ו', ט"ו.
- ^ יוסף יוזפא אוסטרייכר, לקט יושר, דרשה לשבת שובה.
- ^ ספר יצירה פרק ה' משנה י"ב
- ^ אליהו כי טוב, ספר התודעה, חודש אלול.
- ^ רבי דוד אבודרהם, חיבור פירוש הברכות והתפילות, בשם הדרשנים.
- ^ היינו הזמן שקובע אילו בהמות יתעשרו ביחד. כיוון שעל פי ההלכה, לא ניתן לעשר ביחד בהמות משנים שונות.
- ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה א'; משנה, מסכת בכורות, פרק ט', משנה ה' הרמב"ם פסק כדעת רבי שמעון, שאין משמעות מיוחדת לאלול לעניין זה (משנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות בכורות, פרק ז', הלכה ו').
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק מ"ו. על פי סדר עולם פרק ו' - זה אירע בכ"ט באב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ט, עמוד ב'-דף כ', עמוד א'.
- ^ לגבי נוסח איטליה, ראו בערך סליחות.
- ^ ראו לקוטי תורה לרבי שניאור זלמן מלאדי, פרשת ראה, דף לב
- ^ סימן תקפא, באתר daat.ac.il
- ^ הרב ישראל מסלנט, אור ישראל, איגרת י"ד, באתר היברובוקס
- ^ , מנהג ויז'ניץ לאמרו מיד לאחר חזרת הש"ץ לפני הקדיש.
- ^ מנהג חסידות גור לאמרו לאחר תפילת ערבית
- ^ אך בנוסח אשכנז המערבי לא התקבל המנהג, וכן אצל הנוהגים במנהג הגר"א (מעשה רב אות נ"ג הגאון, יששכר דב בר בן תנחום, 1779-1855, מעשה רב, באתר היברובוקס)
- ^ ישנן קהילות ספרדיות הנוהגות לומר מזמור בימות החול לאורך כל השנה ולא רק בימי אלול, בסיום תפילת שחרית וכפתיחה לתפילת ערבית
- ^ על תהלים כ"ז
- ^ שערי רחמים הנהגות חודש אלול
- ^ כדי להבדיל בין תקיעות הרשות במהלך החודש, שהן מנהג בלבד, ובין תקיעות החובה בראש השנה, נוהגים שלא לתקוע בערב ראש השנה. לפי מנהג אשכנז המערבי מפסיקים לתקוע שלושה ימים לפני ראש השנה (רבי שלמה זלמן גיגר, דברי קהלת, פפד"מ תרכ"ב, עמ' 121, באתר היברובוקס)).
- ^ אף בתפילת מוסף של ראש השנה ובתפילת נעילה ביום הכיפורים מתבצעות חלק מהתקיעות בנקודה זו
- ^ קידוש ירחים
- ^ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשס"ד, עמ' 222–223; ושם, פיוט ק"כ, עמ' 702–704.
- ^ פרק מו.
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקפ"א.
- ^ מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעיף ח'; משנה ברורה, סימן תקפ"א, סעיף קטן ג'.
- ^ ראו 'קובץ מכתבים ע"ד אמירת תהילים', לרבי יוסף יצחק שניאורסון, בסוף תהילים 'אוהל יוסף יצחק'
- ^ מטה אפרים
- ^ משה ויסברג, "ארוסתי לוחצת לערוך חתונה באלול. מה לעשות?", באתר בחדרי חרדים, י"ג באלול תשע"א
| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
