רעלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישה מוסלמית ברעלה
נשים עם חג'אב

רְעָלָה היא פריט לבוש המשמש לכיסוי הראש או הפנים. בין היתר, נחשבת הרעלה לסממן של צניעות. אישה מוסלמית אדוקה מתחילה ללבוש רעלה לאחר קבלת הווסת, בדת המוסלמית, ונשים אדוקות לובשות אותה. מקור השם העברי הוא בספר ישעיה, שבו מתוארים לבושים שלבשו בנות ירושלים כדי להתייפות, ובהם רעלה[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' מועאזז אילמייה צ'יג (אנ') הטורקית, מומחית לחקר שומר, חקרה ומצאה שהרעלות הראשונות שימשו כוהנות מין בשומר[2]. גם מהתנ"ך עולה כי הזונות בתקופה הכנענית, היו מכסות את פניהן במעין רעלה, כנראה כדי שקרוביהן לא יכירו אותן, כפי שעולה מפרשת יהודה ותמר[3].

מצד שני, מסמך משפטי אשורי מן המאה ה-13 לפנה"ס מעיד על איסור על לבישת רעלה לנשים פשוטות ובייחוד לזונות. גם טקסטים יווניים מתייחסים ללבישת רעלה כאל סימן של השתייכות למעמד גבוה יותר בפרס העתיקה. באירופה לבשו נשים אנגלו-סקסיות ואנגלו-נורמניות נשואות (עד שנת 1175 לפחות) רעלות על שיערן וחלק מפניהן. רק בתקופת בית טיודור (1485) הפכו רעלות לפחות נפוצות, עם כניסתם של הברדסים לאופנה. הרעלה הייתה מסמלת אבל ומוצמדת לקצה המצנפת של אישה "בשיא תקופת האבלות". בנוסף, היה נפוץ גם שימוש ברעלה כתחליף למסכה, ובכך להסתיר את זהותה של אישה המעורבת בפרשיית אהבים או בפעילות אחרת שהיא העדיפה לא לפרסם בציבור. רעלות גם נועדו להגן על העור מפני גורמי האקלים ולמנוע מאבק לחדור לפנים.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמשנה עולה שיהודיות בארצות ערביות היו מתכסות ברעלה[4]. המשנה מתירה להן לצאת רעולות בשבת לרשות הרבים בלא לחשוש לאיסור טלטול, שהרי הרעלה היא חלק מלבושם: "ערביות יוצאות רעולות, ומדיות פרופות, וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה".

ערביות יוצאות רעולות כותב הרמב"ם: "רעולות, שיש עליהן פעמונים, כלומר שהנשים הערביות יוצאות בפעמונים לפי שכך דרכן לעשות תמיד, והוא ממיני הקשוטין הנטפות והשרות והרעלות, ומזה הברושים הרעלו, כלומר הורעדו והונעו כדי שיפול פרים"[5].

בימינו, קרא בית הדין של העדה החרדית שלא ללבוש "כיסויים משונים ותמוהים (וכל שכן רעלות)", לאחר שיותר ויותר נשים חרדיות, בעיקר מחוגים קיצוניים, החלו לאמץ את כיסוי הרעלה[6]. הרב שלום משאש, שכיהן כרבה של ירושלים, ביקר אף הוא בחריפות את התופעה[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישעיה ג' י"ט
  2. ^ ג'קי חוגי, מעריב, זו רעלה או שאת שמחה לראות אותי?, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2006
  3. ^ "ותסר בגדי אלמנותה מעליה, ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עיניים, אשר על דרך תמנתה, כי ראתה כי גדל שלה, והוא לא נתנה לו לאשה: ויראה יהודה ויחשבה לזונה, כי כסתה פניה:" בראשית, ל"ח י"ד-ט"ו
  4. ^ משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ו'
  5. ^ פירוש המשניות. מסכת שבת, פרק ו משנה ו
  6. ^ לראשונה, הבד"ץ יוצא נגד הרעלות
  7. ^ בספרו שמש ומגן חלק ב' אבן העזר ט"ז