שאמו פנייש
 | |
| לידה |
28 בספטמבר 1862 טאיה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
28 באוגוסט 1937 (בגיל 74) וינה, אוסטריה הפדרלית |
| שם לידה |
Feierlicht Salamon |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה |
  | |
שאמו פנייש (במקור עד 1881 שלמה פוירליכט,[1] (בהונגרית: Fényes Samu; טאיה, 28 בספטמבר 1862[2] – וינה, 28 באוגוסט 1937)[3] היה סופר, עיתונאי, פילוסוף, עורך דין יהודי-הונגרי. בוא בלט בכל תחום שעסק בו ומחזותיו הועלו על במות בודפשט וסמות אחרות במשך תקופה ארוכה. בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, לאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה פוירליכט נולד במשפחה יהודית כבנם של יואל פוירליכט ושל בטי גוטמן. הוא סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). לאחר שעבר את מבחן הלשכה התיישב בקאשה ועסק בה כעורך דין. בשנת 1907 עבר לבודפשט, בשנת 1908 ייסד את השבועון "אוטרה", כלומר בתרגום "החלוץ" (Úttörő), ולאחר מכן בשנת 1911 ייסד אגודה באתו השם (Úttörő Társaság). הוא נתן יותר מאלף הרצאות חינוכיות שאורגנו על ידי האגודה. הוא ניסה להפוך את המוניזם לפופולרי דרך הרצאותיו. הוא נבחר לנשיא האגודה ההונגרית של הוגים חופשיים.
פנייש הובא למנוחות בבית הקברות המרכזי בווינה.[4]
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה אסתי אתלקה, בתם של סוחר העצים איגנץ לאו וייס ושל רזי פוקס, איתה התחתן ב-16 ביוני 1891 בקאשה.[5]
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזותיו הוצגו בקאשה ובבודפשט, מחזותיו "נשות קאשה" ו"מתיאש" הופיעו ברפרטואר התיאטראות במשך תקופה ארוכה. הוא היה הראשון שתרגם להונגרית את זרתוסטרה של פרידריך ניטשה (1907). לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית נכלא, ולאחר שחרורו (1920) היגר לווינה. בווינה, בין השנים 1923–1927, פרסם וערך את כתב העת דיוגנס, בו גם פרסם כמה שירים של אטילה יוז'ף. משנת 1933 עד 1937, ערך את הירחון "הונגרים חדשים" (Új Magyarok), כתב עת שהוקם על ידו בווינה ב-1933, שלאחר פרסום גיליון אחד באונגוואר, יצא לאור בבוקרשט מאוקטובר 1933 עד ספטמבר 1937 - באישור השלטונות הרומניים, בו מתח ביקורת חריפה על רעיונות הנציונל-סוציאליזם ומשטר מיקלוש הורטי בממלכת הונגריה. הוא פרסם יצירות משלו על פילוסופיה, מדע המדינה וסיפורת, וכן יצירות של סופרים מפורסמים בני זמנו. הוא לא היה חבר באף מפלגה, הוא היה הוגה דעות רדיקלי בורגני ועצמאי, אבל קידום רעיונות הנציונל-סוציאליזם באירופה הפך אותו ליותר ויותר שמאלני.
עבודותיו (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיתוח משפטי: מחקר סוציולוגי. קאשה, 1893. 121 עמ'.
- דויד קורוץ פיה. מחזה היסטורי ; למפל, בודפשט, 1902 (בתוכנית תיאטראות בודפשט)
- משיח. ציור תקופתי ; למפל, בודפשט, 1903 (בתוכנית תיאטראות בודפשט)
- בצ'אני. מחזה ; לאמפל, בודפשט, 1903
- השקפת עולם חד משמעית. מופעים מוניסטיים עממיים ; J. Vass, בודפשט, 1906
- ניטשה, פרידריך וילהלם (1844–1900): Also sprach Zarathustra : ספר לכולם ולאף אחד / נכתב על ידי פרידריך ניטשה ; תורגם להונגרית על ידי שאמו פנייש. בודפשט, 1907. 414 עמ'.
- חפים מפשע. מחזה ; רח' אורניה, בודפשט, 1908
- האליל. רפסודיות ; דויטש, בודפשט, 1909
- משפט ה"אחים". הגשת ערעור לקהל ; דפוס טבאן, בקשצ'אבה, 1911
- הערות מלחמה ; דיק, בודפשט, 1916
- מתיאש. דרמה ; חיי התיאטרון, בודפשט, 1918
- השינוי הראשון של יידלי ; Halm und Goldmann, Wien, 1922 (גם בגרמנית)
- השינוי השני של יידלי. רוֹמָן. ר' 2. ; מחברים, וינה, 1929 (יצירות נבחרות של שאמו פנייש)
- עולם שנדפק. רומן ; מחברים, וינה, 1929 (יצירות נבחרות של שאמו פנייש)
- מכתבים לבת זוגי ; מחברים, וינה, 1930 (יצירות נבחרות של שאמו פנייש)
- אגדת קראטיו. רוֹמן ; מחברים, וינה, 1930 (יצירות נבחרות של סמו פניס)
- קומדיות. פצפון, מיראקולה וכו'. ; מחברים, וינה, 1930 (יצירות נבחרות של שאמו פנייש)
- טרגדיות ; מחברים, וינה, 1930 (יצירות נבחרות של שאמו פנייש)
- כל מיני קומדיות. אגדות; וינה, 1930 (יצירות נבחרות של שאמו פנייש)
- הרוויזיה ההונגרית באור פוליטי, היסטורי וכלכלי ; הונגרים חדשים, בוקרשט, 1935 (גם באנגלית, וברומנית)
- Ungaria revisionista / שאמו פנייש ; ברומנטיקה דה Ilie Daianu & Leontin Iliescu. מהדורה רביעית. בוקרשט: אקלסיור, 175 עמ'. (פורסם מחדש באנגלית ב-1988).
- כתבי סוציולוגיה חקלאית בהונגריה: 1900-1945 / [כרך, מחקר המבוא נכתב וצורף בהערות על ידי Péter Pál Tóth. בודפשט] : הוצאת Kossuth, 1984. 435 עמ'. (המחברים כוללים את פרנץ ארדאי, Samu Fényes, ג'ולה אייש, ועוד)[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. עורכת ראשית. אגנש קניירש. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1969-1967.
- Új magyar irodalmi lexikon I. (A–Gy). (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורל פטר אויווארי. גישה מקוונת
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 31486/1881. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1881. év 5. oldal 25. sor
- ^ "Születési bejegyzése a tállyai izraelita hitközség születési akv. 421/1862. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-27.
- ^ "Halotti bejegyzése a bécsi izraelita hitközség halotti akv. 1821/1937. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-27.
- ^ Friedhofs-datenbank (Israelitische Kultusgemeinde Wien)
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a kassai izraelita hitközség házassági akv. 7/1891. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-06-27.
- ^ Lista MOKKA katalógus nyomán.